ספר שפתי ישינים
Sefer Siftey Yeshenim
1680
Prepared by Avriel Bar-Levav, The Open University of Israel, Israel
[שער]
ספר שפתי ישינים
לפני נערים וזקנים
חכמים ונבונים
אלופים וגאונים
אשר אוה וכסף
טרח יגע ואסף
היקר והנעלה
בשיר שבח ותהלה
ה"ה כהר"ר שבתי משורר בס מפראג יצ"ו [ישמרו צורו ויחוננו]
אחיו של החסיד המקובל ומופלג בדורו
כשמש יזרח אורו
וכבוד זיוו והדרו
ה"ה כמהו"רר יעקב שטרימרש נר"ו [נטרי רחמנא ופרקי]
בני הקדוש מהור"ר יוסף הי"ד
ואחת היא שאלתו וזאת הוא מבקש
מאת כל איש אשר על דלתות הספר ינקש
יקרא בראשונה ההקדמה כלה
ויראה תועליות הספר
יקרים מכל אבני סגולה
באמשטירדאם
בדפוס המשובח של הגביר
דוד תארתאס יצ"ו ובביתו
בשנת תתי ידך לעזרני לפ"ק [1680]
[מעבר לשער]
ברוך הבא בשם ה' צבאות
לקרוא ההקדמה בעיון כל תיבה ואות
ראיתי בכמה ספרים שהמחברים משביעים בשמות הקדושים
שלא יקרא הקורא בספר עד שיקרא ההקדמה
אבל לא כן אנוכי.
והנני יושב פתח האהל לראות אם יש עובר ושב להכניסו בדלתות ביתי בדברים נאים המפתים
ואומר בא ברוך ה' אשריך שזכית לדפוק ולכנוס בשער
ומי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו
ולקטן כגדול אני אומר
אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור עד שתקרא ההקדמה מתחילתה ועד סופה
כי בזולתה יהיה לך ספר זה כדברי ספר החתום
אשר יתנו אותו אל יודע ספר לאמר קרא נא זה
ואמר לא אוכל כי חתום הוא
אמנם בהקדמה תמצא מרגוע לנפשך להבין כל הסימנים וכל ענייני הספר
ואחר תעבור ותלך מחיל אל חיל לראות הכל בציו"ן ובסימן טוב
ובדרך קצר אודיעך פה קצת מענין הספר
בו תמצא שמות ספרי תורה נביאים וכתובים
וכל המפרשים בשמותיהם נקובים
ושמות כל הספרים בערך א"ב סדורים
ומחבריהם ותוכן ענייניהם במה דברים אמורים
והעמדתי כלם בשער גדול עם שתי דלתות
לאחת קראתי תורה שבכתב ולאחת תורה שבע"פ לאותות
ועשיתי עשרים מפתחות לכל חדרי תורה
ולכל ענין וענין לבד תלך בדרך קצרה
כל ספרי מדרשים ומפרשים ודרושים
חידושים ישינים וחדשים
שאלות ותשובות על גמרא פירוש ותוספות ועל הפוסקים
וספרי תכונה ופילוסופיא וספרי דקדוקים
ספרי יראה וחסידות וכל ספרי קבלת
ספורי מעשיות וספרי מראה מקום וספרי תפלה
ואם תרצה ללמוד ולחפש ולחקור
תמצא בסדר האל"ף בי"ת השורש והמקור
על כן אם תקרא ההקדמה תעשה חסד עמדי
ועלי לשרתך בכל נפשי ובכל מאודי
והאל הבורא
יברך לקורא
[ 3 ]
אלו דברים נאמרים לתפארת המחברים
שבח וגדולה ברכה ותהלה תוקף הפעולה יפה ומעולה
מפרשים ודרשות ותפלות
ישמחו המלמדים וירננו התלמידים בראותם צנא מלא ספרא וסי"פא דקרי ותנא ספרים כלולים בלולים עלולים לקבל תו"מת ושלמות שמלות הפרושים פרושים ומפרשים ודורשים דרישות וחקירות לב לבן של צדי"קים וישרים שרים ונוגנים תפלות תהלות ברנה ושמחה
פוסקים ודינים
כולם אהובים אוהבים ושונ"ים זנים ומפרנסים בלחם רב לחמה של תורה ומדות גם יורה יו"רה ידין ידין יתיר יתי"ר ונפיש ומשקין בית השולח"ים יד לפה מלדבר דבר חולי"ן בשבת אחים ורעים אהובים
ימות עולם ומעשיות ומעקרים ותחיית המתים
כולם ברורים צבורים ומלאים כל טוב שם משמן המור מו"רים הלכה הליכות עולם עולי"ם ויורדים בעמק היסוד סוד העקרים נכרים דברי אמת וחסד שעושים עם המתים והחיים ידעו שיעמו"סו ויתלבשו בבשר ועורם ואור יקרות צלולים וברורים
חידושי גפ"ת ושו"ת הפוסקים
כולם גיבורים כבירים אבירים אדירים מאירים כשמש וי"רח ריח ניחוח בקרבתם לפני ה' ולא ימו"שו ספר תורה מפיהם עד אשר יתבררו ויתלבנו הדברים כהוייתן הוייות דאביי ורבא ושואלים שאלות מעי"ר ומשיבים מפני הכבוד ומפני היראה יראת ראיות ברורות ומחדשים חדושים חדשים עם ישנים שונים שנונים כחיצים ביד גבורים
יראה וחסידות ומוסר
כלם עושים באימה וביראה וחסידות סודות עמוקות דביקות ופרי"שות ארשת שפתי דעת ברור מילין לצד עילאה ידברו ויחברו חבורים סגורים נעלמים ועולים עליות גבוהות ורמות מחוץ תשכי"ל חרב חריף ומחדרים אימה ויראה
דקדוק ותכונה ופילוסופיא
כלם פותחים את פיהם ולשונם תהלך בערי"ץ וחריץ לשון ערומים ושפת אמת וצדק ד"קד"ק הטיב טוחנים תכונה נכונה ופעו"לת סו"ף קץ קצים מחשבים ומישבים על הלב ולב שלום ידברו וכצוף דבש אמרי פיהם
חכמת הקבלה ויחודים
וכלם מקבלים מקובלים איש מפי איש אמונים זה משה הלכה מסי"ני ועוקרים הרים גבוהות ובצורות צורת השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה שלהבת י"ה עולה מעלייה לעלייה עד מקום בי"ת א"ל הוא אלה"ות ואחרות מיחדים שמו ערב ובבוקר אור שכרם מקבלים
שבע חכמות ובתוכם המוזי"קא
כלם עונים ואומרים אמרות טהורות מזוקקות שבעתים בשבע חכמות מחוכמות קומות וגודל ערכם מתוקי"ם מתוק לחיך וגרון ירון בקול נעים נא"ה וא"ך תו"דה וזמרה עונים ואומרים
[4a]
הקדמת המחבר
*שבתי וראיתי . *בספרים בינותי . *תאמין מלתי . *יגעתי ומצאתי:
*בספר שני לוחות הברית דף י"ג עמוד א' וז"ל [וזה לשונו] ראיתי וקבלתי
אף מי שהוא עם הארץ גמור
ומצטער מאוד על מיעוט הבנתו ואינו מבין שום דבר
וקורא בכל לבו שמות של תורה נביאים וכתובים ותורה שבעל פה
כגון שמזכיר שמות ה חומשי תורה. בראשית. שמות. תורת כהנים. חומש הפקודים. משנה תורה.
ואחר כך מזכיר שמות של כל פרשה ופרשה מהחומש. בראשית. נח. לך לך. וכו'.
ואח"כ שמות נביאים ראשונים ואחרונים וכתובים. כגון יהושע. שופטים. שמואל. מלכים. וכן כולם.
ואח"כ שמות של שיתא סדרי משנה. זרעים. מועד. נשים. נזיקין. קדשים. טהרות.
ושמות של כל המסכתות ופרקיהן כאשר הם נדפסים בסוף הסמ"ג [ספר מצוות גדול].
ואח"כ שמות מדרשי רז"ל כגון רבות. תנחומא. ספרא. ספרי. מכילתא [.] תורת כהנים. מדרש תהלים. משלי. אבכיר. ילקוט וכו'. ועוד הרבה כיוצא בהן.
וכן מדרשים המדברים מסודות האלהות כגון זוהר. ותיקוני זוהר. ובהיר. ופרקי מרכבה. ופליאה. וקנה. וכיוצא בהן
והוא קורא אלו השמות ונפשו חשקה בהן ובוכה על שאינו מבינם.
אז הוא מרוצה להש"י [להשם יתברך] ויזכה לזה לעתיד לבא.
ובתנאי שיסייע בכל כחו לעזור לאותם המבינים בהם.
על כן יעשה כל אחד לוח שירשום כל השמות ויקרא אותם ויהיו שגורים בפיו.
כי אף מי שאינו עם הארץ מכל מקום ראיתי בני עליה והנה מועטים הזוכים ללמוד כלם
וקריאת השמות תועיל להיות נחשב כאלו עיין ולמד כולם.
ובתנאי כשעושה כל המוטל עליו ובכל יכלתו
וישמע חכם ויוסיף לקח עכ"ל [עד כאן לשונו]:
וכן ראיתי מכמה אנשים חשובים נוהגים בזה:
ואשתומם על המראה שבשביל קריאת השמות של הספרים יקבל שכרו כאלו עיין ולמד כלם.
אם כן לא ישתדל כל כך ללמוד כל הספרים רק ללמוד שמות הספרים
ואעפ"י כן יקבל שכרו על קריאת השמות
והיה כעם ככהן וכמלך מאן מלכי רבנן.
ועוד אם הוא נחשב כאלו למד
למה לא אמר בקיצור ונחשב לו כאלו למד
מה הוא אריכת הלשון תועיל להיות נחשב וכו'.
הלא הענין כך הוא
דאיתא בגמרא (יבמות דף צ"ו)
רבי חנן איקפד על רבי אליעזר דקאמר לשמעתא בי מדרשא ולא אמרה משמיה וכו'.
וקאמר מאי קפיד מר כולי האי
אמר רבי יהודה אמר רב מאי דכתיב אגורה באהליך עולמים
וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמות
אלא אמר דוד לפני הקב"ה
רבש"ע [רבונו של עולם] יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי
כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר
ופירש רש"י שפתותיו נעות בקבר כאלו הוא חי.
ובתוספות כתוב שכשנשמתו בישיבה של מעלה ושפתותיו נעות בקבר כאלו מדברות
נמצא שבשעה אחת דר בשני עולמות
וכתבו בעל (עין יעקב ובעל יפה מראה) שהוא רחוק מההקיש כי שפתי המת איך יתנועעו וכו'.
וכ"ש אחר עבור זמן וישוב אל העפר וכו' עיין שם.
ומצאתי בחדושי אגדות מהרש"א וז"ל [וזה לשונו].
ואני אומר כי אין רחוק מן השכל
כי הענין מבואר
כי הדבור הוא כח הנשמה על ידי כלי הגוף
וכל דבור משובח מוליד כח רוחני בדומה משובח
ובאמרו בשם אמרו
אותו כח רוחני שנולד כבר הוא מעורר מולידיו בשני עולמות
שהם הנשמה בעולם הבא וכלי הדבור שהם השפתים בעולם הזה גם כי הם בקבר.
ומביא הדמיון מיין הטוב המונח בבור והוא רוחש ודובב על ידי כח האצבע המעוררו
כן השפתים גם כי מונחים בבור שחת רוחשים על ידי כח המעוררו ודוק. עכ"ל:
ועתה לך נא וראה כי זה הוא אשר יאמר ומזכיר אותו בספריו בעולם הזה
הוא הגורם ומביא אותו שדר בשני עולמות בשעה אחת.
ואם כן הוא ראוי ונכון שהנזכר יעשה למזכיר חטיבה מול חטיבה להליץ בעדו
ויעזור ויגן ויושיע לכל ה"ך עושי"ם.
לכך אמר וקריאת השמות תועיל להיות נחשב כאלו עיין ולמד
ר"ל [רוצה לומר] אותן שמות הנזכרים בספריהם בעה"ז [בעולם הזה]
נשמות אותן האנשים מליצים ומסייעים ומועילים אותו להגן בעדו להיות נחשב כאלו למד
לפי שבלא זאת התורה מגינה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסק בה
אבל בוודאי אין לו שכר גדול כ"כ כאלו למד כלם.
מכל מקום יש לו זכות שמעורר ומשתדל שיהיו לו פרקליטי ומליצי יושר
וזהו שאמר תועיל להיות נחשב ולא נחשב ממש בוודאי רק הכל לפי המליץ והמסייע:
ומכל מקום אף אם יש לו מליצים ופרקליטי יושר על איזה ענין הם מליצים בעדו.
ומה יכול המליץ לסייעו בדין אם הוא לא למד כלום.
אלא הענין כך הוא
יש למעלה י"ב שערי גן עדן י"ב שבטים עומדים על הפתחים של היכלות
וכל אחד קורא לבני שבטו ההולכים מהעולם [4b] הזה אם הוא צדיק.
באו אלי ממני אתה ומשבטי אתה.
ומצינו כשאדם מת נמסרה הנשמה להמלאך טהרי"אל
והוא מוליך הנשמה לאיזה מקום הראוי לה למארי דעיינין או למארי דאודנין או למארי דצוואר וכו'.
כי יש למעלה בגן עדן מארי מקרא. מארי משנה וכו'.
ואם אינו ראוי נדחה מכל השערים.
ובאותה שעה יכול המליץ לסייעו ולבקש עבורו לקבלו באיזה שער.
או להכניסו בשער שלו וממעלה למעלה.
ולכן אמר ויזכה לזה לעתיד לבא
כשאתה בא ליד הממונה טהרי"אל
אם אין לך מליצי יושר אתה נדחה מכל השערים
מאחר שלא למדת ואינך ראוי לשערים ההם
אבל אם תעשה כמו שזכרתי לעיל ותזכור השמות והספרים
ואז תעורר ותכין לך מליצי יושר ותזכה לזה שיכולים להטיב עמך.
מכל מקום קשיא למה יועילו לו שמות האנשים
שהרי אמר שיזכור רק שמות הספרים ולא אמר שיזכיר השמות האנשים.
ולכך מסיים ובתנאי כשעושה כל המוטל עליו ובכל יכולתו וישמע חכם ויוסיף לקח
שצריך להוסיף בכל יכלתו להזכיר הספר והמחבר בשמו ושם אביו ושם משפחתו.
ובכל אופן שיוכל להכירו ולהזכירו בשמו הנאה לו בעולם הזה ובעולם הבא. וזהו בכל יכלתו:
והנה קמתי תחת אבותי.
אבות מכלל דאיכה תולדות אלא תולדה לאו כיוצא בהן
אבל אגיד את הרשום בכתב אמת תורתינו הקדושה
שמות של העשרים וארבע כתבי קודש. וכל הפרשיות. וקפיטולי.
וכל המפרשים. ומדרשים. ודרשות שאצלם.
וכל שמות של שיתא סדרי משנה. וכל מסכתא ופרקיהן.
כדי לקיים צוואת רבינו הגדול. ולעשות לוח לכל אחד ואחד.
ואגב גררא אכתוב ג"כ ספרי מפרשים וחדושים. וספרי קבלה. וספרי דקדוק. וספרי תכונה ופילוסופיא.
ואל תתמה על החפץ שכתבתי דברים שאפי' תינוקות של בית רבן יודעי'[ם]
כגון סליחו'[ת] ומחזורים ותפלות ופיוטים.
אשיב על זה אם לפני האשכנזים הם גלוים וידועים לפי שמנהגם הוא
אבל הספרדים והלועזים גם הם ירצו לדעת תפלות ופיוטים ומנהגי מדינות אחרים.
וכן להיפך.
והטעם השני שהבאתי רשימת הפייוטים[!] הוא בשביל הפירושים
כי יש פייוטים[!] שיש להם פירושים שונים.
והשלישי לו מטעם שכתב הגאון מהור"ר ישעיה הנ"ל שצריך כל אחד לעשות לוח מכל הספרים
אפילו שמות של הפרשיות
וזה בודאי כל אחד יודע
אלא הטעם הוא לאומרן בכל יום ולעורר מליצי יושר כדלעיל.
ואם כן אין הפרש בכל הספרים לענין זה.
ולכן כתבתי גם שאר הספרים
קטן וגדול שם הוא
כאשר תראה בשתי דלתות הספר ובעשרים מפתחות אי"ה והם לתועליות רבות:
התועלת הראשון:
א' ראשון לציו"ן הנה. הוא הנרשם ונכתב בטבע"יות המלא"ך
דהיינו שזוכה לעורר למליצי ופרקליטי יושר בשביל קריאות השמות.
ומביאים אותו ממעלה למעלה וממדרגה למדרגה.
וכן ראוי ונכון להתפלל על זה. ועל זאת יתפלל כל חסיד וכו':
וסידרתי התפלה הזאת שבסוף ההקדמה לאומרה אותה בכל יום ויום אחר התפלה והיא מרוצה ומקובלת יותר כאלו היה מתפלל על קברי אבות מטעמים שכתבתי שם:
התועלת השני:
ב' ושניות מדברי
סופרי ספרים ומחברי חיבורים
יבקשו ויעיינו בספר זה וימצאו כל צרכם לאיזה ענין שירצו.
ועיין בהקדמה לספר מאיר נתיב וז"ל [וזה לשונו]
שכל מלאכת מחשבת ימצאו בה שני מיני הידיעה.
א' מהם ידיעת עניינים המפורשים במלאכה ההיא.
והשני ידיעת הסדורים והדרך המיוחד אשר בו יעיין המעיין במלאכה ההיא
עד שישפוט על מה שיאמר בה בביאור אמתתו או טעותו
ולזה הוא מחוייב בכל מלאכה שיהיו לה גדרים וסדורים ידועים וסבות מונחות ונושאים מוקפים
ושתקדם הידיעה בכל אלו הדברים אצל העיון במלאכת
וצריך ללמוד הידיעה מקדם לכל
ועיין שם יותר.
ובזה יתורץ מדרש תמוה בפרשת ויקרא רבה וז"ל.
ויקרא אל משה
מכאן אמרו כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבילה טובה הימנו וכו'.
קשה מתחלה יכנה אותו בשם תואר תלמיד חכם
ואמר אח"כ שאין בו דעת
ואם אין בו דעת איך יוכל לכנותו בשם תואר תלמיד חכם כי הלשון סותר זה את זה.
ועוד מה שאמר נבילה טובה הימנו
הלא זה היה תמוה מאוד אם היה מדמה אותו בשוה לנבילה
וכל שכן שיהיה פחות וגרוע מנבילה.
אלא נראה לי על דרך הגמרא כל המתיהר אם חכם חכמתו מסתלקת ממנו.
וכן אם נביא וכו'.
ואיתא (בגמרא דברכות) על פסוק אם נבלת בהתנשא
כל המנבל עצמו על דברי תורה סופו להתנשא
ואם זמות יד לפה וגו'.
ולפי שזכרתי לעיל שצריך ללמוד הסדר והגדר והסבה קודם הלמוד בכל הדברים.
ואם כן [5a] יש הפרש בין חכמה לדעת
כי יוכל האדם להיות חכם ר"ל [רוצה לומר] בעל שכל אף שלא למד מאחרים.
אבל דעת הוא ידיעת הסדר והגדר והסבה שצריך ללמוד מאחר.
ובזה יתורץ המדרש כל תלמיד חכם
ר"ל [רוצה לומר] אף שהוא חכם גדול אבל אין בו דעת ר"ל שאין בו ידיעת הסדר והגדר
וקשה אם כן אם הוא חכם למה אינו יודע הסדר והגדר
אלא ע"כ צ"ל [על כורכך צריך לומר] לפי שלא למד אותו מאחרים והיה מתגא'[ה] ומתיחד עצמו ללמוד
ועל ידי זה חכמתו מסתלקת ממנו ונעשה שפל אנשים ונמצא נבילה טובה הימנו.
ר"ל אותו המנבל עצמו על דברי תורה ולמד מאחרים וקובץ על יד ירבה וסופו להתנשא
והתורה מתקיימת בידו שאין דברי תורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו יודע
שנאמר והחכמה מאין תמצא.
ואם כן זה ישפל וזה יתרומם
ומתקיים ואם כן נבילה טובה הימנו.
(וביארתי מאמר זה עד גמירא ואין כאן מקומו).
ונמצא שכל קו"סם קסמי"ם (מלשון קסם על שפתי מלך).
ומעיי"ן ומי"חש ומחש"ב וחו"בר חי"בור
צריך לו להקדים ידע"וני ושואל אל האבו"ת ודורש אל המעש"ים אשר נעשו
ובגלל התאו"ת כל עושה אלה תמים יהיה ויבוא בשלם אל מנוחתו ושלום בחילו:
תועלת השלישי:
ג' ושלשה המה מטיבי צער. במקרא. משנה. ותלמוד.
הוא תועלת למי שאינו יודע לשאול סדר הלימוד
ומתחיל ללמוד הטורים או ספר מאירת עינים הנקר'[א] (סמ"ע)
ובמקרא משנה ותלמוד אין לו פ"ה כאלם לא יפתח פיו.
וגם ע"ין אין לו וצריך לאל"ף.
ותחת סמ"ע נעשה סומ"א כסומא ברו"בו לא ראי זה כראי זה
ולא זה וזה יש בו רוח חיים.
הצד השוה שבהן דרכן לילך ולהזיק וכל זה איננו שוה בנזק המלך מלכו של עולם ומלכי רבנן.
אבל כשיעלה ויבא ויגיע ויראה בספר זה כל הספרים וכולם שוים לטובה.
ובכל ספר יראה תועלתו ומעלתו ותוכן דבריו
יבין ויבחין מה שצריך ללמוד תחלה
וסוף דבר הכל נשמע:
תועלת הרביעי:
ד' ועל ארבע אשיבנה.
והוא לפעמים ירצה ללמוד איזה דבר חכמה מהחכמות
כאשר הם נרשמים באות (מ"ם משנה תורה) שהכיר בהם הרמב"ם.
ועיין ברשימת כל החכמות.
או ירצה ללמוד חכמת הקבלה או התכונ' או הפילוסופייא וכו'.
או לפעמים יצטרך לאיזה פסוק או לאיזה ענין לדרוש או לאיזה דין
ומחפש חיפוש בנר ואבוקה ובודק עד מקום שידו מגעת וממשש כעור באפילה
וילאה למצוא הפתח ומפתח והדלת סגור ומסוגר
ועומד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל
אבל בשערי וי"לון מעו"ן מכ"ון זב"ולי
בו נתלו המאורות המורו"ת לפקוח עינים עברי"ות ובו נתלו כל המפתחות מכל חדרי התורה.
וזה השער לה' צדיקים יבואו בו איש על מחנהו ואיש על דגלו.
גם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום:
התועלת החמישי:
ה' וחמישתו אוס"יף עליו. בחמש חליפות
והוא כי לפעמים ספר אחד נדפס כמה פעמים
ובכל פעם ניתוסף עליו איזה פירוש או איזה הג"הה או שאר דברים
כגון (האלפסי והטורים ומיימוני ושלחן ערוך). וכן רבים כיוצא בהן.
ואחרון אחרון חביב הראשונים יפלו ובטלו במיעוטן.
ועיין בספר אדם וחוה נתיב ב' חלק ד'
שאסור להשהות ספר בלא הג"הה שמא יטעה בגירסא ויאסור המותר ויתיר האסור
ואין לך עולה גדולה מזו.
ועיין בשלחן ערוך סימן רע"ט וז"ל [וזה לשונו].
ספר תורה שאינה[!] מוגה אסור להשהותה יותר משלושים יום אלא יתקן או יגנוז.
והוא הדין לשאר ספרים.
ונמצא שהשוה שאר ספרים לספר תורה.
ואף גם זאת בהיותם בארץ אהובי"הם ומקומות הדפוסים אינן דומין ושוים זו לזו.
ואחת יפה מחברתה.
וגם סימני הדפים ג"כ אינם שוים
כאשר קרה לי באמת שהעתקתי הרבה דברים מספר (שלשלת הקבלה) ומכרתי אותו
ולאחר זמן קניתי לי אותו הנדפס בויניציאה
ואז מכל הדברים שהעתקתי לא מצאתי דף אחד שהיה מכוון עם זה הראשון
והייתי מוכרח לחפש מחדש ולהגיהה הכל לפי דפוס השני.
ויש עוד הרבה ספרים כדומה לו נלאתי להזכירם.
ולמען שלא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם
לכן רשמתי ג"כ אצל כל ספר וספר כמה פעמי'[ם] שנדפס ובכל מקום שנדפס בו
ובכל שנה שנדפס וההוספה הנוספת עליו בכל פעם.
והמדה
הגדול לפי גדלו. והקטן לפי קטנו.
וסימן זה יהיה מסור בידך שבסוף כל רשימת ספר וספר תמצא אות מספריית הנקרא (נימר) והוא מורה על המדה של אותו הספר.
וכשתמצא אות הראשון של המספר כזה (1) הוא להורות שהספר [5b] ההוא גדול כמו דף נייר שלם שקורין בלשון אשכנז (בוגן פפיר) כמו תנ"ך הגדולים בדפוס ויניציאה. או בדפוס באזיליאה. וכמו הש"ס בדפוס לובלין. וכדומה לאלו.
ואם יהיה סימן מספר שנים כזה (2) ר"ל היא המדה ששני דפים הם בדף שלם. כמו הש"ס בדפוס קראקא וכדומה לזה. ונקרא בלשון לטינא (אין פֿוליאה).
ואם יהיה הסימן מספר ארבעה כזה (4) ר"ל היא המדה שארבעה דפין הם בדף שלם. כמו ספר זה שהוא רביעית דף (4) ונקרא בלטינ"א (קווארטו).
וכשיהיה הסימן שמנה כזה (8) ר"ל ששמנה דפין הם בדף שלם והיא החצי מדה מספר זה ונקרא (אוקטאווה).
וכן תשכיל ג"כ האחרים (12. 16. 24).
דרך משל בדף א' אבודרהם נרשם (4) ר"ל רביעית דף. אבן שועיב (2) ר"ל חצי דף ונקרא בלשון אשכנז (האלבן בוגן). בדף ב' אבקת רוכל נרשם (8). ר"ל שמינית של דף.
וכתבתי זה למען תהיה תורת ה' תמימה ושלימה לידע כל הסימנים טובים
ועל זה אמר רב חסדא אין התורה נקנית אלא בסימנים
שנאמר שימה בפיהם אל תקרי שימה אלא סימנה.
וקשה למה אמר לשון נקנית הוא לשון קנין ומשמע מתחלה בשעת הקנין צריך לעשות לו סימנים
ובאמת הוא שלכתחלה צריך ללמוד וכדי להתקיים בידו צריך לעשות סימנים.
ואם כן היה לו לרבי חסדא לומר אין התורה מתקיימת אלא בסימנים
כמו שזכרתי לעיל אין התורה מתקיימת וכו'.
אבל לעניינינו הוא מדוייק אין התורה נקנית ר"ל שלא יקנה שום תורה ושום ספר אלא בסימנים
עד שיראה בו כל הסימנים טובים והגהות הנוספות עליו בכל פעם וההדור והדפוס.
ושלא יהיו בו טעיות כמו שתראה בספר זה אי"ה ובחרת במובחר :
התועלת הששי:
ו' ואת הש"ש הוא להרבות קנאת סופרים תרבה חכמה.
ובו יראה ראייה אחת ושתים שהן הר"בה ספרים אין קץ. ויקנאו קנאת ה' צבאות.
וצבי וחמיד חמדה טובה ורחבה הרחבת לב והרחבת פה
לאכול מפריה ולשבוע מטובה וטוב לו כל הימים לרבות הלילות:
התועלת השביעי:
ז' ושבע תאו"ות נפשו. נפש רעבה הרעבים ללחמה של תורה למצוא דברי חפץ ה'.
ובהיות שכבר באה לידי רשימה אחת ממקצת ספרים והיתה גם כן סדורה ע"פ (אל"ף בי"ת)
ואמרתי גם אני כל המשנה ידו על התחתונה. והנחתי במקומה.
אבל גדלתי והוספתי מכל אשר היו לפני ועשיתי לי שערי"ם ושערו"ת ובתים מלאים כל טוב.
ודלתות ומפתחות לפתוח.
ובהם ימצא מקו'[ם] לנוס לכל ענין וענין בשער ובית וחדר שלו.
ולפעמים תמצא ספר אחד נרשם בכמה מפתחות
כמו ספר כנסת הגדולה. או ספר שני לוחות הברית. וספר שבילי אמונה.
לפי שהספרים אלו מחוברים מכמה וכמה עניינים.
ועיין במפתח שני בדלת ימינית תורה שבכתב שבאותו מפתח תמצא כל ספרי דרשות ופשטים
רשמתי בספר כנסת הגדולה. גם בשני לוחות הברית ר"ל באותו ספר תמצא גם כן דרשות ופשטים
אבל לא כל הספר הוא של דרשות.
כי הם מחוברים מכמה וכמה ענייינם ונרשמים בכמה מפתחות לפי ענין המפתח.
וכן הרבה ספרים כיוצא בהן המדברים מכמה עניינים.
וכן יש ספרים הרבה שיש להם שמות כפולים ומכופלים
כגון הקונקורדאנצייא נקרא מאיר נתיב.
וגם אור זרוע. וגם נתיבות עולם.
וספר אב"א נקרא אור השכל. וגם מעדני מלך.
וכן רבים כיוצא בהם.
בכן רשמתי כל השמות כל אחד על מקומו בסדר (א"ב).
רק סימן זה נתתי לך דרך משל במפתח שני מתורה שבכתב תמצא ספר של רבי אנשיל רשום עם אות (אל"ף). ואח"כ תמצא מרכבת המשנה גם כן עם אות (אל"ף). ובזאת תדע שהוא רק ספר אחד.
גם ספר מאיר נתיב. ואור זרוע. ונתיבות עולם. וגם קונקורדאנצייאה. תמצא רשום עם אות (בי"ת). תבין גם כן שהוא ספר אחד.
ובכן תבחין כל מקום שתמצא אותיות דומות הוא רק ספר אחד. וכן בכל המפתחות.
התועלת השמיני:
ח' על השמינית מזמור. והשמיני עצרת תהיה ל"ך לטובתך ולהנאתך.
אם חברת איזה חיבור או ספר חדש ותרצה לכנות ולקרא אותו בשמו הנאה לו.
וכבר קדמו שרים ונוגנים. הפחות והסגנים.
ויש ששמותיהם ומעשיהם שוים.
כמו ספר מורה צדק. וספר מסורת המקרא. וספר תולדות אהרן, הכל הוא כמו ספר אחד.
וגם ספר עיני אברהם. וספר פני רבה. ג"כ [גם כן] ספר אחד.
גם מפתח הזוהר. וספר מראה כהן. וספר פתח עינים. הכל הוא כמו ספר אחד.
וכן [6a] הרבה כיוצא בהם.
וזה יוכל להיות שמחבר האחד לא ידע ספר האחר.
וגם בשאר ענייני דרשות או פוסקים גם כן קרה ונעשה כזה. כי סגנון אחד עולה לכמה אנשים.
ובמדינה זו אינם יודעים מה שנדפס במדינות אחרים:
וגם זה נמצא לרוב שיש לשלושה או לארבעה ספרים שם אחד.
כמו ספר האמונות. ואמרי נועם. ואמרי שפר.
ולדעתי ראוי להרחיק את עצמו שלא יהיה שם ספרו דומה לשאר ספרים המוקדמים
ואשיב בטוב טעם ואומר
דרך משל כשיאמר אומר ענין זה או פשט זה או דין זה מצאתי בספר האמונות.
או בספר צדה לדרך. או בספר אמרי שפר.
ולא מזכיר עמו מחבר הספר.
לא נודע מאיזה אמרי שפר. או מאיזה ספר האמונות. או מאיזה צדה לדרך.
ולא יודע ממי יצאה הורא"ה הזאת. או הענין או פשט הזה.
ויש בו תרתי לריעותא ח"ו.
אחד מי יודע שבנקל יבא לידי טעות ולהחליף האמת.
ובגמרא אמר בפירוש הוצרכו לשמות החכמים שמא יאמרו על האסור מותר וכו'.
ושתים רעות עשה עמ"ו שהוא גרם בניזקין ומעכב הגאולה
שהוא הלכה למשה מסיני כל מי שאינו אומר דבר בשם אמרו בשל תורה
עליו הכתוב אומר אל תגזול דל.
וכל האומר שם אומרו זוכה שיגאלו ישראל:
והטעם השלישי כי כבר אמרנו לעיל שעל ידי זה יוכל לעורר המליץ היושר להליץ ולהגן בעדו אם הוא מזכיר אותו בשמו.
לכן כתבתי ורשמתי ג"כ אצל הספר שם המחבר ושם עירו. או שם משפחתו כדי לזכור אותו לטובה.
ועל טוב יזכר שמו.
אך זה תשמור בידך כל מקום שתמצא אצל שם המחבר צורת כוכב כזה (*) תבין שהמחבר ההוא לא מבני ישראל הוא.
התועלת התשיעי:
ט' ותשע הידות בערים [נחמיה יא, א].
עיר ועיר מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו.
לשון רכה ואמירה לנשים וכל הטף כנשים אשר לא ידעו ולא יבינו במקרא לבטא בשפתים
שפה ברורה לשון מדברת גדולות לשון הקודש ולשון התרגום
רק שפתיה נעות וכל מוצא שפתיה שפת כל ארץ אשכנ"ז ושפה אחת לכולן.
גם לעשות כרצון איש ואיש בער לא ידע לא דעת ולא תבונה
ולא ידע איש את גבור"תו גבורת מלחמה של תורה
קטון וגדול זקן ונער נער ובער אשר לא רג"ל על לשונו לשון למודים
ובלשון אחרת ידבר בארצותם איש ללשונו
ובגלל הדבר הזה נתחברו להם ספרים מיוחדים בלשון אשכנ"ז. ובשאר לשונות
כדי לשבר את האוזן לשמוע בלימודים ולמלאות ספק תאות לבם.
ולעשות נחת רוח לנשים.
ואיתא בגמרא ה' יתן אומר המבשרות צבא רב
כל דבור ודבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשון.
ומצינו כשמת האדם שואלים אותו אם למד תורה
ואין שואלים אותו אם למד דוקא בלשון הקודש או בשאר לשונות
ונמצא שהלשונות הם שוים לענין הלמוד
ולמען אשר לא יחסר בספר הזה כל טוב
ארשם ג"כ כל הספרים במפתח לבד
הנדפסים בלשון אשכנ"ז ובשאר לשונות כפי שאפשר בידי
ובזה יהיה מסגרת"ו שלימה מעם ה':
התועלת העשירי:
י' ועוד בה עשיריה עשר מעלות בנבל עשור אזמר ואו"מר עשירית האיפה איפה הם רו"אים
עשרת בני הי"מן וכלכל ודרד"ע דור דעה היודעים ספרים צפונים ונעלמים מעיני כל חי
ומחדשים כתבי הקו"דש על פי הראייה אשר לא ראיתי ולא מצאתי את שאהבה נפשי.
ושער שם החדש חדשים לבקרים ולרגעים אשר לא עלו לפני לזכרון ולא נדפסו עד אחר הדפסת ספרי זה.
לכן נתתי ריוח בין הדבקים ובין כל אות מרשימת הספרים הנחתי מקום פטור וחלק ופנוי
כדי שכל אחד יוכל לכתוב לעצמו מה שיחסר לו בספרי זה.
והשם ימלא כל חסרונינו וחסרון כל ישראל וימלא משאלותינו במדה טובה ישועה ורחמים:
ולמען שיתי שומי שאשית בשמי אותותי אלה בקרבו כזה בשמי הוא במספר קטן י'.
ושמי שבתי הוא גם כן במספר קטן י'. והוא ב' פעמים עשרה. והם עשרים. והוא כ"ף.
וכ"ף במילואה הוא במספר קטן עשרה. והוא יו"ד. ויו"ד במילואה הוא במספר עשרים והוא כ"ף.
הרי לפניך בשמי שבתי מחוברים לזה לזה כמו (היו"ד עם כ"ף).
לכן בניתי לי בית ושער גדול לכנוס בו.
ושתי דלתות העמדתי בו לדלתות השער.
(שפירושו דפי הספר שדומין לדלתות שיפתחו ויסגרו שנאמר והיה כקרא יהודי שלש דלתות. ירמיה ל"ו).
ולדלת ימינית קראתי תורה שבכתב.
ולדלת שמאלית תורה שבעל פה.
ולכל דלת עשרה מפתחות:
[6b]
דלת ימינית תורה שבכתב
ובה עשרה מפתחות נגד עשרת הדברות
מטעם שכל התורה כלול בהן.
ובכל אות נרשם מצוה אחת.
ועיין בספר (שני לוחות הברית) דף שט"ז.
ובעשרה מפתחות תמצא כל השמות של הפרשיות מתנ"ך ועם פירושיהם שאצלם
וכל הדברים הנוגעים בתורה שבכתב
וכל המפרשים ודרשות ופשטים
וכללתי בתוכם ג"כ מפתחות מספרי תפלות וספרי דקדוק ויחוסי'[ם] מתנ"ך וסיפורי מעשיות
ושאר דברים כאשר תראה בסימנים אי"ה:
דלת שמאלית תורה שבעל פה
ובה גם כן עשרה מפתחות.
ובהעשרה מפתחות תמצא כל שמות של שיתא סדרי משנה.
וכל המסכתות. ופרקיהן.
ועם פירושיהן. וכל התלמוד בבלי. וירושלמי. עם פירושיהם.
וכל ביאורים וחדושים על גמרא. פיר"שי. ותוספות. וכל הדינים. ומנהגים. וכל סוגיות הגמרא.
וכל שאלות ותשובות. וכל הדברים אשר הם מתורה שבעל פה.
וספרי תשבורת. ותכונה. ופילוסופיא. ושאר חכמות. וספרי יסוד האמונה.
וקראתי שם הספר הזה שפתי ישינים כי שתי השפתיים נקראות שתי דלתות:
ועיין ספר שרשים בשורש דלת וז"ל. ונפקדה תי"ו על דל שפתי משפטו על דלת שפתי.
ונקרא דלת לפי שנפתחים ונסגרים כדלת עיין שם יותר.
ועל כן קראתי שמו שפתי ישינים שהוא כמו דלתי ישינים
בשביל שתי דלתות השער הנ"ל:
ועוד אני מדבר וזה בא הטעם.
כי המעיין וקורא בספר זה ומזכיר הקדושים אשר בארץ המה
הישינים בקבריהם וינוחו על משכבותם.
יתעוררו יגובבו וידובבו שפתותיהם יבואו ויגידו צדקתו להליץ ולהגן בעדו כנ"ל.
ואם כן ספר זה הוא שפתותם ממש:
ועוד אני מדבר בעדי.
כי מצאתי בספר הרו"קח וז"ל [וזה לשונו].
צריך כל אחד לרשום שמו על ספרו.
ולכך קרא ספרו רק"ח בגימטרי'[ה] אל"עזר.
ומביא הרבה ראיות מהרבה ספרים.
על כן קראתי שם הספר הזה שפתי ישינים
כי שמי בקרבו.
שמי משותף בו כי תיבת שפת"י ושמי שבת"י הם כמו תיבה אחת במבטא
כי הפ"א והבי"ת הם ממוצא אחת מאותיות בומ"ף ומתחלפים זה עם זה:
ואוסיף שנית ידי לכנו"ס את שאר עמי בשער האחרון והוא שער בת רבים
והוא מפתח בסוף הספר לכל שמות המחברים הנמצאים בספר הזה
וכמה פעמים שנזכר כל א'. ובאיזה דף. וכמה חבורים שעשה ובאיזה שנה שהיה.
ומסודר בסדר (אל"ף בי"ת).
אך תדע כל מקום שתמצא אותיות בין סימן שני חצי לבנה כזה. ( )
הוא מורה על זמן חיי המחבר.
דרך משל באות (אל'ף) * אבן סיני נכתב (דתת"י). והוא בא להורות שחיה בשנת ד' אלפים שמונה מאות ועשר שנים. וכן כולם על דרך זה. ובכל מקום שיש סימן באותיות מספריות הנקראים (צי"פורו) כגון באות (אל"ף. הראב"ע) תמצא את שמו מוזכר בדף א'. בדף ג'. ובדף ו' תמצא אותו ב' פעמים בסימן 124 ובסימן 130. וכן בדף ל"ז בסימן 12 ובסימן 21. וכן כל מקום שתמצא רשום באותיות מספריות ר"ל (צי"פורו) הם להורות שאותו המחבר נמצא בדף אחד שנים או שלש פעמים. ובאותו שער תמצא שמות התנאים והאמוראים בערך (אל"ף בי"ת) נעתק (מספר יוחסין). ואחר כך סדר ראשי הדורות התנאים והאמוראים. ורבנן סבוראי. והגאונים. נעתק מספר (צמח דוד). לומר אותן בכל יום ויום כנ"ל:
והנה המה כמוסים עמדי טעמים לשבח לסדר השער. ולחלקי הדלתות והמפתחות.
למה ועל מה שחלקתי וסדרתי אותם כסדר הזה.
אמנם לא רציתי להאריך בזה כדי שלא ילאה הקורא בהקדמה.
ועין כל יחזה מישרים.
וכל אחד לנוכח עיניו יביט הדברים.
ונזכה במהרה לקבוץ הנפזרים.
אמן
[7a]
זה השער לה'
ושתי דלתות להיכל ולקודש
תורה שבכתב . דלת ימינית
ובה עשרה מפתחות וסימנם
שפתי ישינים
ש מות של כל הסדרים. ופרשיות. וקפיטולי. מתורה נביאים וכתובים. וקצתם עם הפירושים:
ספרי פ ירוש המלות על (תנ"ך). וקצת בלשון אשכנז ובלע"ז. ופירוש המלות על התרגומים. ועל הזוהר. וספרי פירושים על (תנ"ך). ופירושים שהם כסדר על פסוקי התורה: וספרי פירושים שהם כסדר התורה ע"פ הקבלה. ופירושים על הזוהר. וספרי פירושים על התורה ע"פ פילוסופיא. וספרי פירושים על התורה ע"פ הדקדוק. וספרי פירושים על אבן עזרא. ועל המזרחי. ועל המדרש רבות. ועל פירוש רש"י. וספרי פשטים ודרשות שהם כסדר פרשיות התורה. ואח"כ פירו'[ש] על המגילות בכללן. ואח"כ בפרטן. ועל נביאים וכתובים. וספרי דרשו'[ת] ופשטי'[ם] שהם מסודרים לעניינים או לשערים ולא כסדר התורה:
ספרי ת פלות ותחנות. בקשות וזמירות. עם פירושים אצלם. וספרי שירים וחרוזות. וספרי פירושים שהם על התפלות וספרים שהם על הגדת פסח. וספרים שהם נצרכים לסופרי ספר תורה. תפילין. ומזוזות. וסופרי שטרות וכתובות וגיטין וכו'. וספרי אגרות וכתבים בצח לשון:
ספרי י חוסים ומעשיות. וסיפורים מימות עולם מאדם הראשון. מן התורה נביאים וכתובים. וענייני חלקי הארץ. ומהדרכים. וספרי משלים ומליצות:
--------
ספרי י חדות אלהות. וכוונות על התפלות ועל הדינים. וספרי קבלה שהם שלא כסדר התורה. רק מסודרים לעניינים או לשערים.
ספרי ש ורש לשון הקודש והדקדוק והטעמים. שהם מסודרים שלא כסדר התורה. וספרי מסורת. וספרי הגיון:
ספרי י שועות ונחמות. ובשורות טובות. ותחיית המתים וגאולה. וספרים מענייני עולם הבא. וענייני הנשמה:
ספרי נ וסחאות. וגירסות. והגהות של כל הספרים בתורה שבכתב. ותורה שבעל פה:
ספרי י ראה וחסידות. וספרי מוסר. וענייני תשובה:
ספרי מ פתחות ומראה מקום מהפסוקי תנ"ך. וספרי מראה מקום ממדרשים. ודרשות. ואגדות:
תורה שבעל פה. דלת שמאלית
ובה עשרה מפתחות וסימנם:
שבתי משורר בס
ש מות של שיתא סדרי משנה וכל המסכתות. ופרקיהן וכל שיטות התלמוד בבלי. וירושלמי:
ספרי ב יאורים על המשניות. וביאורים וחדושים ופלפולים על הגמרא פירש"י ותוספות. וספרי פירושים על ספר עין יעקב. ושאר אגדות. וכל ספרי פירושים על פרקי אבות:
ספרי ת שבורת והיא חכמת המספר. וחשבון המדות. וחשבון תקופות ומולדות. ועברונות. וכל ספרי תכונה והיא חכמת השמימיית. ומהלך הכוכבים ומזלות. וגלגלים. וספרי פילוספיא שהם מסודרים שלא כסדר התורה רק לעניינים או לשערים. וספרי ענייני חכמת היד. וחכמת הפרצוף. וספרי גורלות. והודעות עתידות. וענייני שדים ורוחות וכשופים. חלומות ופתרונם. וספרי חכמת הנגון הנקראת מוזי"קא. וכלי שיר:
ספרי י סודות האמונה ושלש עשרה עקרים. ושאר פלפולים או ויכוחים מהאמונה:
-----
ספרי מ נהגים ודינים. וספרי מפתחות ומראה מקום למצוא דינים ומנהגים:
ספרי ש אלות ו תשובות בדינים ופוסקים. ושאלות חדות ופתרונם:
ספרי ר פואות האדם. וטבעיות האדם והבהמה. וחיות. ועופות. וסגולות אבנים טובות:
ספרי ר אשי תיבות וגימטריאות ונוטריקון:
----
ספרי ב יאורים וחדושי דינים שהם כסדר על הגמרא או כסדר ספר האלפסי. וספרי פוסקים שהם כסדר על הטורים. ועל השלחן ערוך. ועל הלבושים. וביאורים שהם כסדר על המיימוני. וספרי פוסקים שהם כסדר על המצות. וספרי פוסקים ודינים שהם מסודרים על עניינים נפרדים. וקצתם מחוברים רק על איזה הלכות מהטורים:
ספרי ס וגיות וכללי הגמרא. וספרי בנין בית המקדש וכליו. ומשכן. וכלי שיר. וספרים הנדפסים בלשון אשכנז ובשאר לשונות. וספרים המזהירים על סדר לימוד (תנ"ך) וגמרא וכו'. וספרים שאין להם שייכות לאלו המפתחות סדרתי גם כן מפתח בסופו:
[7b]
חכמות בחוץ תרונה. וחכמה לאיש תבונה:
מצאתי בהקדמה לספר חובת הלבבות וז"ל [וזה לשונו].
והחכמה מתחלקת לשלושה חלקים.
א' חכמת היצירות. והיא חכמת טבעי הגופות ומקריהן.
ב' חכמת השימוש. והיא חכמת המנין ושיעור. וחכמת הכוכבים. וחכמת הניגון הנקראת מוזי"קא.
ג' חכמת האלהות. והיא דעת האל יתברך שמו. ודעת תורתו. ושאר המושכלות בנפש ובשכל. והאנשים הרוחניים:
ובספר מוסרי הפילוסופים וז"ל [וזה לשונו].
אמר אריסטוטלוס בקיצור מה שילמד החכם לתלמידיו
בשנה ראשונה עם הכתיבה.
ובשנייה להעתיק מן הלשון אל הדקדוק והשיר.
בשלישית לחכמת הדת.
ברביעית לחכמת החשבון.
בחמישית לחכמת התכונה והמדות.
בששית לחכמת הכוכבים.
בשביעית לחכמת הרפואה.
בשמינית לחכמת המוזי"קא והיא חכמת הניגון.
בתשיעית לחכמת הגיון.
בעשירית לחכמת הפילוסופיא. והיא חכמת האותות העליונות. ונכללו בה כל שאר חכמות:
ובספר ברית מנוחה פרק י"א על הפסוק והיה אמונת עתך וגו'.
אמונ"ה רמז למספר
עת"ך רמז לתכונה.
חוס"ן רמז לתשבורת.
ישועו"ת רמז לניגון כמ"ש [כמו שנאמר] ועתה קחו לי מנגן וגו' ותהיה עליו רוח ה'.
חכמ"ה רמז למדות
ודע"ת רמז לטבע.
יראת ה' היא אוצרו רמז לחכמת האלהית.
כאמרם אין מוסרים ראשי פרקים אלא לאב"ד וכו'.
ואת כל יקר ראתה עיני להעתיק ולהעמיד לפניך חלוקות החכמות כפי מה שמצאתי בספרים אנה ואנה:
הן יראת ה' היא חכמה. ואף בדרך בא אחיך במרמה:
א' חכמת הדקדוק. הנקראת בלשון לטי"נא גראמאטיקא והיא חכמת הדקדוק לדבר ולכתוב בצח לשון. ונחלקת לשלשה חלקים. שם. פעל. מלה:
ב' חכמת הלצה. נקראת ריטור"יקא. והיא חכמת החיבור בלשון צח ובפנים שונים:
ג' חכמת הגיון. הנקראת דיאלעקטיקא או לוייאיקא [לוגיקה]. ומלת הגיון מלשון הגה ברוחו וכו'. והיא מלאכה שהאדם פועל עם הדבור ומחשבה להפריד האמת מן השקר על פי השכל:
ד' חכמת החשבון הנקראת אריטמעטי"קא. חכמת המספר והחשבון. ובה ב' חלקים שלמים ושברים:
ה' חכמת תשבורת. הנקראת יעומעטרי"אה או אלגעב"רא. והיא חכמת השיעור והנדסה. או חכמת מדידת מדינה. או עיר. ומים. וארצות זה מזה. ומשמים לארץ. ושיעור המדות:
ו' חכמת התכונה. או חכמת הכוכבים הנקראת אסטרולוגי"אה או אסטרונומי"אה. חכמת מהלך הגלגלים והשמים וכוכבים ומזלות:
ז' חכמת השיר והניגון. והיא המוזי"קא חכמת הניגון. ותנועות הקולות בעלייה וירידה. ובסירוגין:
ח' חכמת פילוסופיא. והיא מלה יוני"ת. ועניינה אהבת חכמה. וממנה נגזר השם פילוסוף. עיין בהקדמה לספר (המורה). והיא כוללת כל החכמות במרכז בעיגול א'. ובתוכה נכללות ג"כ חלקי המדות
חלק א' עטיקא. והם מדות להתנהג בהן האדם.
ב. עקונומיקו. והם מדות להתנהג עם בני ביתו.
ג. והיא חכמת המדינית. והיא פוליטי"קא. לידע ענייני ונימוסי ארצות. ולהנהיג השררה:
ט' חכמת הלימודיית. והיא נקראת מאטומאטי"קא. ובה נכללת יעומעטרי"אה. לידע בטביעת עין השיעור כמה גדול כל דבר וענין שבעולם:
י' חכמת הטבע. והיא נקראת פיזי"קא. מכל הענייני גופניות וטבעיות:
י"א חכמת הרפואה. והיא נקראת מעדיצינא להכיר החוליות ולרפאות ולדעת נתוח האברים והגידים:
י"ב חכמת האלהיית. והיא נקראת טעאולוגיאה. או מעטאפיזי"קא. מדברי רוחניות המלאכים ואלהיות. ושאר דברי רוחניות.
י"ג ויש לנו עוד חכמה נפלאה הנקראת חכמת הקבלה. והיא נכללת בחמשה פרצופים. ובעשר ספירות: וקצת חכמות נחלקות לשני חלקים. חלק א' נקראת חכמה עייונית. והיא טאוריקא. והחלק השני. הוא החלק האימון והמעשה והיא נקראת חכמה המעשית. והיא פראקטי"קא:
Publisher: David Tartas, Amsterdam, Holland 1680
Citation Information
ספר שפתי ישיניםSefer Siftey Yeshenim
, 1680
Prepared by Avriel Bar-Levav, The Open University of Israel, Israel
Accessed on Thursday 09th of September 2010
http://www.earlymodern.org/citation.php?citKey=129&docKey=o