מתוך שו"ת רבנו יצחק הגדול מפוזנא זצ"ל - באר יצחק

ירושלים תשמ"ב

סימן ק

על דבר אשת כמר עזריאל שהעיד עליה כמר דוד שראה ממנה דברי כיעור שעבדו של כמ' עזריאל היה מחבק ומנשק את אשתו של עזריאל הנ"ל. עוד העיד כמר דוד שלאחר כמה ימים יום שראה המעשה הנ"ל, ראה עוד שהנואף והנואפת הנ"ל עמדו בתוך השטובי"ן קמיר, וראה שהמנאפת הנ"ל החזיקה בידה אחת במבושיו של הנואף ודברה אליו בזה הל', האב דיר דאש חוליות לאז מיך גין. עוד העיד כמ' דוד הנ"ל, שראה אח"כ שהאשה הנ"ל, שכבה בתוך השטובין קמיר על התיבה ארוכה שהיה בתוך השטובין קמיר ושכבה אפרקדן, וראה שנפל כובע שלה מעל ראשה, והנואף איז אויף גישטאנדין אונ' איר דען הוט אויף גיהובין, אונ' זיא האט זיך דאש קליד אראפ גילאזין על רגליה בעודה שוכבת. ועוד ראה כמ' דוד הנ"ל שבשבת אחר האכילה ישבה המנאפת עם הנואף בתוך השטובין קמיר, אונ' זיא האט אים גליויזט אונ' האט אים גשטריכן על פניו,אונ' גיבוקט אוף אים אונ' גיקושט אונ' הנואף האט היד תחת בגדה גיטאן. ובכל יום ויום ראה שהלכו שניהם יחדיו אל המים, אדר אין שטאל כאיש ואשתו. וגם הגיד כמר דוד שהגידה אליו אשה אחת שהיתה דרה אצל כמר עזריאל הנ"ל בזה"ל וואש ווילט איר האבין מיר זעהין בעו"ה מין אז איר אז זיא הויזן בעו"ה מיט אננדר כאיש עם אשתו ע"כ עדות של כמ' דוד הנ"ל.

עוד העידה האשה מ' פיגל שהיתה דרה אצל כמ' עזריאל הנ"ל, שפעם אחד באתה אל השטובין קמיר, וראתה ששכבו ד' רגלים במיטה אחת מיט דיא שיך, אונ' שקערפוטקי"ס וכן איז זיא צו ריק אריין גישפרונגין אין דיא שטוב, ואמרה אל אשה אחרת אין דער שטוב זעה וואש איין מאן אונ' ווייב, זיינן אתמול האבין זיא זיך גקריגט אויף דאש חיות, אונ' איצונדרט האב איך גיזעהן שהוא מצחק עמה, היבט דיא אישה אן עש איז שקר, עזריאל איז היום בהשכמה אוועק גיפארן, אזו האט האשה נ"ל ניט גיוואלט גליבן, אונ' האט גיפרעגט להכלה של הנואף אחותה של המנאפת, אוב עזריאל איז היא, והשיבה ער איז היום אוועק גיפארן, אזו האבין מיר גיזעהין מי ומי הנואף, אזו איז דער יונג, החתן של אחותה של המנאפת, הינטן ארום ארויש גיגנגן צו דיא שטובין קמיר...

עוד העיד כמ' ירמיה חייט בחרם חמור ובגבית עדות, שמתחילה כשבא לק"ק לבשין, איז ער איין גישטנין בביתו של כמ' עזריאל, בכן ראה שהנער העבד הנ"ל, הי' מחבק ומנשק את אשת כמ' עזריאל, ונהג עמה כאשתו ממש לכל דבר, ועד חצי הלילה איז ער מיט איר אויף גיוועזין והי' מחבק ומנשק אותה. אח"כ כשבא כמ' ירמיה חייט הנ"ל להשתקע שם עם אשתו, והי' דר בביתו של כמ' עזריאל בכן הלך ועבר לפני השטובין קמיר, והי' חלון פתוח, וראה שהנער הנואף היה מחבק ומנשק עם אשתו של כמ' עזריאל, וישבו יחדיו על הארץ, וביד אחת הי' לו חתיכה דג מלוח, ובידו השניה תחב לתוך פיה של המנאפת, ע"כ העדות של כמר ירמיה חייט בח"ח הנ"ל...

תשובה

הכיעורים הנ"ל שהעידו העדים הנ"ל מה שראה זה לא ראה זה...

ועוד א' מן עידי הכיעור הוא כמ' דוד לישר, ומתחילה לא הגיד כלום, רק אחר הקטטה שהיה בינו ובין כמ' עזריאל, ובשעת הקטט אמר לו וביזה אותו, איך שאשתו זנתה, ואח"כ כששאל אותו בשעת גביית העדות חזר ואמר דברי כיעור מה שראה כמבואר בב"ד, ויש לחוש שאמר כן מחמת שנאה. וגם שקשה בעיני שראה כמה דברי כיעור ולא גילה אזנו של הרב כדי לאפרושי מאיסורא...

ואם כן כיון שלא הגידו העדים בנ"ד בכמה בחדש היתה ולא באיזה שעה ולא באיזה יום, ותנן בפרק "היו בודקין" [סנהדרין דף מ' ע"א] דבחקירות אם אמר א' אינו יודע עדותן בטילה...

וכן איתא בח"מ... דאין דנין על פיו [של עדות שניתנה לא לפני בעל הדבר], וחוזרין ומגידין בפניו, ואם שינו בעדותן ממה שהגידו בראשונה, הולכים אחר עדות שהגידו בפניו... והכל מודים בנ"ד דבעינן דרישה וחקירות.

Publisher: (Jerusalem, 1982), no. 100

↑ Back to top